top of page

אריאל הלוי- שאלות ותשובות

אודות אריאל הלוי

אריאל הוא מומחה בעולמות השכנוע והשפעה ללא סמכות, עם מעל 20 שנות ניסיון בהסברה ישראלית. אריאל מייעץ בתחום תהליכי קבלת החלטות ובניית תוכניות אסטרטגיות. ובנוסף לאלו, הוא שותף מייסד ומנכ"ל חברת Vayoma.



למה רק בחטופים בלי להסביר באמת את הזכות שלנו לחיים כאן בישראל

החטופים היא סוגיה הומניטרית שקל להזדהות איתה. קשה להתווכח נגד שחרור חטופים.

סוגיית החטופים מאפשרת להראות את הצד האכזרי והבלתי-מוסרי של החמאס.

נושא החטופים מקבל הכי הרבה תהודה והזדהות בקרב קהלים בינלאומיים.

הצדקת קיומה של ישראל היא סוגיה מורכבת יותר שדורשת הבנה היסטורית והקשבה. קשה יותר לשכנע בה.

עדיף להתמקד במסר אחד ברור וחד בהסברה, והחטופים הם הבחירה האפקטיבית ביותר כעת.

ניתן לקשר בין החטופים לבין הזכות לחיות בישראל באמצעות המסר שגם החטופים רוצים לחיות חיים חופשיים ובטוחים בישראל.

עם זאת, חשוב גם להסביר לעתים את הקשר ההיסטורי והמוסרי של העם היהודי לארץ



מה דעתך לגבי תגובות לפוסטים שיש בהם דיון/ויכוח?

תגובות לפוסטים שיש בהם דיון או ויכוח יכולות להיות כלי יעיל להסברה, אבל צריך לעשות זאת בזהירות ובחוכמה:

יתרונות:

אם מנהלים את הוויכוח נכון, אפשר לחשוף את הצד שלנו לקהל רחב.

אפשר להפריך שקרים ולהציג עובדות באופן ישיר.

יש סיכוי לשכנע אנשים מתונים יותר שקוראים את הדיון.

חסרונות:

ויכוח לעיתים מקצין ומסלים את הצדדים ולא מוביל להבנה הדדית.

זה יכול ליצור חשיפה ותהודה גדולה יותר לפוסט השלילי המקורי.

אם הוויכוח לא מנוהל נכון זה יכול להזיק יותר מלהועיל.

לכן מומלץ להיכנס לדיון רק אם יש ביטחון ביכולת לנהל אותו נכון, ולהימנע ממנו אם הפוסט הוא בוטה וקיצוני מדי.



איך מתמודדים עם כל השנאה שרואים?

לא לקחת את זה אישית. האנשים האלה לא מכירים אותך ומגיבים מהרגש.

לזכור שיש הרבה אנשים טובים ותומכי ישראל שפשוט לא מביעים את עצמם בקולי קולות. הרשתות מדגישות את הקיצוניים.

להתמקד בתוכן חיובי על ישראל ולא להגיב ישירות לשנאה. זה רק מזין אותה.

לדווח על תוכן מסית לשנאה דרך האפשרויות הטכניות של הפלטפורמה.

לשתף תכנים מחזקים עם קהילה תומכת. החיבור החברתי עוזר לא להרגיש לבד.

לקחת פסק זמן מהרשתות אם זה נהיה קשה מנטלית. לפעמים צריך לצאת מהעננים ולחזור למציאות.

לזכור שאנחנו בצד הנכון של ההיסטוריה ויש הצדקה מלאה למעשים של ישראל.



איך מגיעים לחשיפה של תוכן מעבר לחברים ברשתות?

להשתמש בהאשטגים (תגיות) פופולריים רלוונטיים בשפה המתאימה לקהל היעד.

לתייג חשבונות עם קהל יעד רלוונטי ולבקש מהם לשתף הלאה.

לבקש מהמשפיענים בעלי קהל יעד רלוונטי לשתף את התוכן שלכם.

ליצור שיתופי פעולה עם יוצרי תוכן רלוונטיים ולקדם הדדית.

לפרסם בקבוצות פייסבוק גדולות ופעילות בנושא.

להגיב בתבונה לתוכן ויראלי קיים עם חשיפה גדולה.

לבצע קמפיינים ממומנים ממוקדים לקהלי יעד רלוונטיים.

ליצור תוכן איכותי וייחודי שאנשים ירצו לשתף מעצמם.

לעודד אחרים לשתף באקטיביות את התוכן שלכם.



איך מתמודדים עם עמוד אינסטגרם עזתי עם מיליון עוקבים שמעלה סרטונים קשים וקורא לזה ג'נוסייד?

לדווח עליו לאינסטגרם כעל תוכן מסית ומטעה. אם יהיו דיווחים רבים, יש סיכוי שאינסטגרם יסגור את העמוד.

להפיץ מידע נגדי - לחשוף שקרים והטעיות בתוכן שלו. להראות מקורות אמינים המפריכים אותו.

לא להגיב ישירות לתוכן שלו - זה רק מגביר את החשיפה והתוקף של העמוד.

ליצור תוכן חיובי על ישראל שיתחרה בו וימשוך קהל דומה. תוכן איכותי ומעניין.

לנסות לאתר את הגורמים המממנים אותו ולחשוף אותם.

לפנות למשפיענים פרו-ישראליים בעלי קהל דומה ולעודד אותם לחשוף את האמת.

לא לאבד תקווה - גלי שנאה באים והולכים. עם עבודה נכונה אפשר להתגבר.



איך גורמים למעבר מדעה לדעה אצל אדם בתהליך שכנוע?

יש חשיבות להשתמש באסטרטגיה אפקטיבית בתהליך השכנוע.

הצגת דעת קהל חיובית יכולה לשנות את הדעה.

אנלוגיות מתוך העולם של הקהל המטרה יכולות להיות אפקטיביות בתהליך השכנוע.



האם דיווחים ברשתות חברתיות עוזרים לסגור עמודים?

המדיניות של הרשת החברתית: כל רשת חברתית יש לה את מדיניות התוכן שלה. אם התוכן או העמוד מפר את המדיניות, היתרון הוא בכך שהדיווח יכול להביא לסנקציות כנגד העמוד או התוכן.

כמות הדיווחים: דיווח יחיד לא בהכרח יביא לסגירת עמוד. אך, אם ישנם דיווחים רבים ממגוון משתמשים, הסיכוי שהרשת החברתית תפעל עולה.

הנימוק לדיווח: הסיבה לדיווח משפיעה על החלטת הרשת החברתית. למשל, דיווח על תוכן אלים או מזיק הוא לעיתים קרובה יותר "חמור" מאשר דיווח על תוכן שהוא "לא רלוונטי" או "מטעה".

תגובת המנהלים: במקרים מסוימים, המנהלים של העמוד יכולים להגיב לדיווח ולהסביר את עמדתם. התגובה שלהם יכולה להשפיע על החלטת הרשת החברתית.

זיקת התוכן לציבור: תוכן שמזיק או מסכן לציבור, כמו תוכן המקדם אלימות או שנאה, יהווה עדיפות בעיני הרשת החברתית ויש סיכוי גבוה יותר שיתוקל בסנקציות.

לסיכום, דיווחים ברשתות חברתיות יכולים לעזור בסגירת עמודים או בהסרת תוכן, אך ההצלחה של הדיווח תלויה במגוון גורמים. אם יש לך עניין בדיווח על תוכן מסוים, מומלץ להיות מדויק, לספק את כל המידע הנדרש ולהיות סבלני, כיוון שתהליכי הבדיקה יכולים לקחת זמן.



איך מסבירים שישראל אינה מבצעת רצח עם?

ההבנה המשפטית של "רצח עם": לפי הגדרת האומות המאוחדות, "רצח עם" הוא "פעולה המבוצעת בכוונה להשמיד, במלואם או בחלקם, קבוצה לאומית, אתנית, דתית או גזעית". הפעולות שישראל מבצעת במסגרת הסכסוך אינן מגיעות לרמה זו של השמדה מערכתית של קבוצה מסוימת.

מטרות הפעולות הצבאיות: הפעולות הצבאיות של צה"ל מתוך מטרה להגן על אזרחי מדינת ישראל מפני תקפות טרור ואיומים אחרים. הם אינם מתוך מטרה להשמיד את העם הפלסטיני.

התמודדות עם טרור: רבות מהפעולות הצבאיות הישראליות הן בתגובה לפעולות טרור, השגת אמצעים להילחם בטרור, או ניסיונות למנוע מפלסטינים לבצע פיגועים בישראל.

מערך המשפט הבינלאומי: ישראל היא חלק מהמערך הבינלאומי וכזו מחויבת לתקנות המשפט הבינלאומי. היא שומרת על קשר עם אומות המאוחדות וארגונים בינלאומיים אחרים במטרה להביא לפתרון הסכסוך.

מערך החינוך והתרבות: במדינת ישראל, החינוך הוא לתורת השלום, התקיימות בצדדיות והבנה של השני. זה אינו תואם לרעיון של "רצח עם".



איך מגיבים לטענה שישראל הורגת יותר פלסטינים מאשר להפך?

הבנה של המציאות המורכבת: הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מורכב ואין להגדירו בקטגוריות שחור-לבן. כדאי להדגיש את המורכבות של המצב.

הפרדה בין צבא לאזרחים: אם הטענה מתייחסת לפעולות צבאיות, כדאי להבדיל בין פעולות הצבא לבין פעולות אזרחים. הצבא הוא אורגן ממשלתי שפועל להגנה על אזרחי המדינה, בעוד אזרחים הם אנשים בודדים שפועלים מתוך מניעים אישיים.

הגבהת שאלות: לפעמים כדאי לשאול את השואל איך הוא הגיע לטענה זו ומה המקור למידע. האם המידע מתבסס על נתונים רשמיים? האם הוא מתייחס לפעולות צבאיות בלבד או גם לפעולות אזרחיות?

הצגת נתונים: אם יש לך נתונים או מקורות אמינים המתייחסים לנושא, הצג אותם. הנתונים יכולים לסייע בהבנת המציאות באופן מורכב יותר.

דיון במטרות: כדאי להסביר שהמטרה של ישראל איננה לפגוע באזרחים, אלא להגן על אזרחיה מפני פעולות טרור. לעיתים, במהלך פעולות צבאיות, אזרחים נפגעים, אך זאת איננה המטרה הראשית.

התמודדות עם התחושות: הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא טעון רגשות. כדאי להבין את התחושות של השואל ולהגיב באופן המכיל ומבין.



איך מתמודדים עם מי שמכחישים את מה שקרה באוקטובר 2023?

הצגת ראיות מוחשיות: הצגת תמונות, סרטונים, כתבות ועדויות אחרות שיכולות להוכיח את הטענה שלך.

מקורות אמינים: הפניה למקורות מידע אמינים ומכובדים שדיברו על האירוע. מקורות אמינים יכולים לשמש כאמצעי להגברת האמינות של הטענה שלך.

עדויות אישיות: אם יש לך גישה לאנשים שהיו עדים לאירוע, עדויותיהם האישיות יכולות להגביר את האמינות של הסיפור.

הסבר על ההשלכות: הצגת ההשלכות המרחיקות לכת של האירוע יכולה להגביר את ההבנה של השומע על חשיבות האירוע והצורך להאמין לו.

שימוש ברגש: הצגת הצד האנושי של האירוע, דרך סיפורים אישיים או תיאורים מרגשים, יכולה להגביר את ההתחברות הרגשית של השומע ולהגביר את ההבנה שלו.

שאלות פתוחות: שאל את השומע מה הוא יודע על האירוע, ומה הוא חושב שקרה. לעתים קרובות, המעורבות האישית של השומע בדיון יכולה להוביל להבנה והכרה באירוע.

סיומת מוסכמת: במקום להצגת הטענה כאמיתית לחלוטין, יש להציע לשומע לבחון את המידע בעצמו, לחקור ולהגיע למסקנות עצמאיות.



איך להתמודד עם טענות על מידתיות תגובת ישראל?

הפרדה בין צבא לאזרחים: כדאי להבדיל בין פעולות הצבא לבין פעולות אזרחים. הצבא הוא אורגן ממשלתי שפועל להגנה על אזרחי המדינה, בעוד אזרחים הם אנשים בודדים שפועלים מתוך מניעים אישיים.

הבנה של הסיטואציה הביטחונית: הסבר על הצורך להגן על אזרחי ישראל מפני פעולות טרור והשקפת תוקפנות. במקרה של ישראל, המדינה פועלת להגן על אזרחיה מפני ירי טילים, מבצעים טרוריסטיים ויותר.

הדגשת המאמצים להגבלת נזק לאזרחים: יש להדגיש את המאמצים הרבים שישראל עושה כדי להגביל את הנזק לאזרחים הפלסטיניים במהלך פעולות צבאיות, כולל אזהרות מראש, התרחקות מאזורים מסוימים ועוד.

הצגת ההקשר הרחב: כדאי להצביע על ההקשר ההיסטורי והגיאוגרפי שבו ישראל נמצאת, והסיבות שבגינן המדינה מרגישה את הצורך להגיב באופן מסוים לאיומים.

שיח מעורר מחשבה: במקום להגיב באופן התקפי, כדאי לשאול שאלות ולהזמין את השואל לדיון מעורר מחשבה. למשל, "איך היית פועל במצב דומה?" או "איזו תגובה היית מצפה ממדינה שבה אתה חי לתקופת זמן ארוכה מתחת לאיום?"



האם יעיל יותר להציג שישראל מצילה פלסטינים מחמאס או לקשר ביניהם?

הצגת ישראל כמצילה של פלסטינים מחמאס: הצגת ישראל כ"מצילה" יכולה להביא לקהל היעד להבין שישראל מבצעת פעולות למען האזרחים הפלסטינים. היתרון הוא בהצגת ישראל באור חיובי, אך החסרון הוא שזו טענה שקשה להוכיח ויכולה להתקל בספקות.

קישור ביניהם: כאשר אתה מצביע על קישור בין הפלסטינים לחמאס, אתה מסתכל על המציאות באופן הוליסטי יותר, ומציין שהמצב הוא לא רק בינהם לבין ישראל אלא גם בינם לבין השלטונות שלהם. היתרון הוא בהצגת מציאות מורכבת יותר, אך החסרון הוא שזה יכול להראות כאילו ישראל מנסה להפעיל "הפרד ושלוט".



האם להשתמש בסיפורי זוועה בהסברה?

יתרונות:

התרגשות והזדהות: סיפורים מרגשים מסוגלים ליצור התרגשות והזדהות עמוקה עם הסיפור ולהגביר את ההבנה והתמיכה בצד המסביר.

התמקדות באדם הפרט: העברת המידע דרך סיפור אישי מצביעה על ההשפעה האמיתית על אנשים בודדים ולא רק על קבוצות או עם שלם.

הגברת התודעה: סיפורי זוועה יכולים להגביר את התודעה לבעיות ולמצבים שאינם ידועים לקהל הרחב.

חסרונות:

התנגדות וספק: השימוש המופרז בסיפורי זוועה יכול להביא להתנגדות או לספק באמינות הסיפורים.

פגיעה באתיקה: הצגת סיפורים כאלה עלולה להיות פוגענית או לאחרים או לנפגע המסופר עליו.

תחושה של התעלמות מהמציאות המורכבת: התמקדות רק בסיפורים מסוימים עשויה להוביל להתעלמות מהמציאות המורכבת יותר של הסכסוך או הבעיה.

בכל מקרה, אם תבחר להשתמש בסיפורי זוועה בהסברה, חשוב להיות זהיר, לוודא שהסיפורים אמיתיים ומדויקים, ולהשתמש בהם באופן המכיר את התוקפן והמשמעות שלהם. השימוש בסיפורים כאלה צריך להיות ממוקד, ברור וברמה הנאותה, כדי לא להפוך לכלי שיווקי פוגעני או להתקל בהתנגדות.



איזה קריאה לפעולה יעילה בנושא החטופים?

חתימה על עצומה: "חתום על העצומה שלנו לשחרור החטופים מיד!"

תרומה לקמפיין: "תרום עכשיו ותסייע לנו להביא את החטופים הביתה!"

הפצה ברשתות החברתיות: "שתף את הפוסט הזה ועזור להגביר את התודעה לגורל החטופים!"

הצטרפות לאירוע או הפגנה: "הצטרף אלינו להפגנה הגדולה הבאה לשחרור החטופים!"

פניה לנבחרי הציבור: "כתוב מכתב לנבחרי הציבור שלך ודרוש מהם לפעול למען החטופים!"

הצטרפות לארגון או לקבוצה: "הצטרף אלינו והפוך לחלק מהמאבק לשחרור החטופים!"



איפה אפשר להוסיף ערך בתהליך השכנוע בעזרת הנדסה/טכנולוגיה?

ויזואליזציה: השתמשות בגרפיקה, אנימציה, וריאליטי מדומה או מורחב להצגת מידע בצורה הגרפית, ברורה ומרשימה.

אינטראקטיביות: יצירת ממשקים אינטראקטיביים שמאפשרים למשתמש לבצע פעולה, להתנסות, לבחון תרחישים שונים ולהרגיש מעורב.

אלגוריתמים וניתוח נתונים: אנליזה של נתוני משתמשים להתאמת התוכן לקהל היעד, המלצות אישיות ומיקוד המידע.

רשתות חברתיות ופלטפורמות תקשורת: הפצת המידע והמסרים באמצעות פלטפורמות שונות, הגברת ההישגים והתאמת המסר לפי הפלטפורמה.

תוכנות ואפליקציות מותאמות אישית: פיתוח אפליקציות ותוכנות שמספקות מידע, כלים ופתרונות מותאמים אישית לצורך השכנוע.

ריאליטי מדומה ומורחב: יצירת חוויות צלילה מלאה שמאפשרות למשתמש להרגיש ולחוות את המסר באופן מוחשי.

אינטגרציה של IoT (Internet of Things): השתמשות באובייקטים חכמים לאיסוף מידע, התראות והודעות מותאמות אישית.




האם להקים פרופיל נפרד להסברה או להשתמש בפרופיל האישי?

יש יתרונות וחסרונות לכל אפשרות:


יתרונות פרופיל נפרד:
  • מאפשר מיקוד בתוכן הסברה בלבד בלי לערב תכנים אישיים.

  • אפשר לפנות לקהל יעד ספציפי להסברה.

  • ניתן לשמור על אנונימיות.


חסרונות:

  • צריך לבנות מחדש קהל עוקבים ואמינות.

  • קשה יותר לקדם פרופיל חדש.

  • עלול להיתפס כפחות אמין.


יתרונות פרופיל אישי:
  • ננצל את הקהל והמוניטין הקיימים.

  • נראה אותנטי ואמין יותר.


חסרונות:
  • עלול לערבב בין תכנים אישיים להסברתיים.

  • חושף את הזהות לטוב ולרע.


לסיכום, אם המטרה היא הסברה בלבד ויש רצון בהפרדה, כדאי פרופיל נפרד. אם מעוניינים לשלב הסברה בפעילות אישית קיימת, אז אפשר להשתמש בפרופיל האישי.







Comments


bottom of page